ראיון עם אמיר

תחילת המאמר | חזרה למאמרים

לדוגמא, אני חייב לדעת לקחת, קודם כל, את שעות המנוחה שלי, שזה לא ממש ברור באורח החיים שלנו כיום. דוגמא נוספת, צריך לשמור על האיזון הרגשי, שזה, מניסיון אישי, דבר קשה ביותר. עם זאת ניתן לראות איך הדחקת רגשות, לדוגמא, משפיעה על אימון הצ'י גונג שלי, והרגש פורץ החוצה בצורה לא בריאה.

אכן מאד קשה לי ללמד זאת וזה דורש, יותר מכל, עבודה אישית של התלמיד. כמו לדוגמא, לחפש את הניצוץ שבעיניים, את המשמעות לחיים, למי שאין...

חרב לעט: האם ישנו חיבור טבעי בין אומנויות לחימה, ובפרט סיניות, לבין מה שעכשיו דיברת עליו ?

אמיר: האמת היא שכשלמדתי והתאמנתי באומנויות לחימה מאד קיוויתי שכן. כולם דיברו על זה על יצירתיות, על הגשמה אישית, על שיפור האישיות, עליה בכושר הריכוז, עליה ברמת הבריאות, והכל כתוצאה מהתרגול.

באופן מעשי, ממה שאני יודע, לוחמים לא היו בריאים למשך זמן פשוט מאחר וקרבות הנם מצבים קיצוניים הדורשים מאמץ קיצוני ולא בריא של הגוף.

מבחינת הרכיבים האחרים – הכרה, הגשמה וכד', וכאן אני מאד נזהר ומביע רק את דעתי האישית. כל אחד יכול לבחון את עצמו אם , כשהוא יוצא החוצה ובא במגע עם האחרים, מה שהוא מעוניין בו זה לנסות להוכיח להם איזה שיטה יותר טובה. אם זהו המצב אז זה אומר שההכרה שלו עובדת בכיוון מסוים. לכיוון הזה יש אנרגיה מסוימת. זוהי אנרגיה של לוחם ולכן היא אנרגיה פוגעת. ומה שפוגע החוצה פוגע גם פנימה. הגאווה של לוחם נובעת מזה שהוא פשוט יפגע במישהו, יראה לו מי יותר טוב, ינצח אותו.

התבנית היא ממוצע של מכלול התנועות. אם, לדוגמא, יש לי רק שלוש שעות ביום להתאמן, אזי האימון על התבנית לא ממש יעזור לי לשום דבר, יחסית לאימון מעמיק. כבר ציינתי כי אין אפשרות לעבוד על ההכרה ומרכיבים אחרים אם עושים תבנית.

זה לא אומר שתבנית טאי צ'י, לדוגמא, היא דבר רע, היא בהחלט דבר טוב וחיובי, אבל פשוט זה לא האימון האולטימטיבי. האימון האולטימטיבי עונה לשני אלמנטים – פשטות וחזרה. משיחות עם מורים ואנשי טאי צ'י ברמה גבוהה מצאתי שבאימון האישי הם חוזרים שוב אל עקרונות הפשטות והחזרה ומתמקדים במספר מינימלי של תנועות, או אפילו רק בעמידות.

חרב לעט: תודה רבה

מילון מונחים ג'ן ג'ואנג ( ZHAN ZHUANG ) נקרא באנגלית POLE STANDING ומשמעותו תרגול עמידות סטטיות, אם לחיזוק, במקרה והעמידות נמוכות, אם לתרגול צ'י גונג ואם לתרגול מדיטציה בעמידה אי צ'ואן ( YI QUAN ) – אגרוף הכוונה. שיטת לחימה ותרגול המדגישה רק את העמידות כדרך תרגול.
ו?ואנג ש?י?אנג ג?'אי 1890-1963¡ ( WANG XIANG ZHAI ) ממציא ומפתח האי צ'ואן. למד בעיקר שינג אי אך גם עגור לבן, בה גווה וטאי צ'י. נודע מאד ביכולתו והיה מקורב לחוגי אומני הלחימה בצפון סין, ולפיכך לימד, אפילו תקופות קצרות, כמעט את כל אומני הלחימה בביג'ינג וטייןג'ינג, את שיטתו.

תזונה מומלצת למתרגל צ'י גונג
( ע"פ אמיר ניסן )

• להמעיט באוכל מטוגן
• להמעיט במאכלים "על האש"
• להמעיט באוכל מתובל, חריף או מלוח
• להמעיט בקפה ותה שחור, לא יותר מכוס ביום
• להמעיט במאכלים מתוקים כמו סוכר, שוקולד, גלידה וממתקים
• להמעיט במיונז וממרחים שומניים
• להשתדל לא לאכול אוכל מעובד הכולל MSG או שימורים אחרים
• להשתדל לא לאכול גבינות קשות ומותכות
• להמעיט במוצרי חלב, חמאה ושמנת
• להמעיט באלכוהול, כולל בירה וחומרים שמשפיעים על ההכרה.

לאנשים ישנה נטייה מסוימת אך היא יכולה להשתנות במהלך החיים וגם בין עונות השנה. בחורף צריך לאכול יותר אוכל מחמם ובקיץ יותר אוכל מקרר.

אדם שנוטה להיות YIN

פנים חיוורות, תנועות איטיות, דיבור איטי, רגיש לקור, לשון חיוורת, דופק איטי וחלש. צריך לעשות צ'י גונג מעורר, לחמם את הד?ן טיין ולאחר מכן תרגילים רגועים. לשתות 6-10 כוסות תה סיני ירוק ביום, לאכול מאכלים מחממים כגון דגנים וירקות מבושלים, זנגוויל, שום וקינמון.

אדם שנוטה להיות YANG

אדם אנרגטי, גוון פנים הנוטה לאדום, יותר נמרץ ומתוח, תנועות חדות ומהירות, אינו רגיש לקור, נטייה ללשון אדומה, דופק חזק. צריך לאכול מאכלים מצננים כגון ירקות טריים או מבושלים מעט, לשתות הרבה מים, לעשות צ'י גונג ברכות ולהקפיד על נשימה עמוקה, רפויה שקטה וללא מאמץ.

אדם שנוטה ללחות

נטייה לצבירת נוזלים בגוף, הרגשת כבדות בגפיים, במצב קשה יהיה שיעול עם ליחה, קשיי נשימה או חרחורים, הלשון תהיה מרוחה בשכבה משחתית ודופק מתגלגל.

צריך להימנע מאלכוהול, סוכר, מאכלי חלב, מוצרי קמח לבן, פיצוחים קלויים. צריך לאכול בטטות, דלעת, דלורית, תפו"א וירקות כתומים. לעשות צ'י גונג לחיזוק הטחול והריאה.

-סוף-

לשיעור היכרות ללא תשלום ולקבלת מידע על שיעורי צ'י קונג - אי צ'ואן לחץ כאן

עדכונים אחרונים
ראיון עם Keith Kwok Lap Yin
להמשך לחצו כאן