העמידות לאריכות ימים מאת וואנג שיאנג צאי /תרגום גדי שפיצר

הקדמה
מאמר זה הינו האחרון אותו פרסם מר וואנג שיאנגזאי. למעשה הוא פורסם בירחון המוקדש לענייני בריאות ב 26 ליוני 1963 רק מספר ימים לפני מותו.

בזמן פרסום המאמר עסק מר וואנג בחקר אומנות שימור הבריאות, תוך התמקדות בתרגילי היאנגשנגז'ואנג (סוג של תרגילי צ'י-גונג המבוצע בעמידה) ובשיתוף פעולה עם מספר בתי חולים ומוסדות מחקר בסין. תוצאות המחקר היו כה טובות, עד כי תרגילי היאנגשנגז'ואנג, או זאנז'ואנג בשמם הנפוץ יותר, מתורגלים היום בבתי חולים בכל רחבי סין כחלק משיטות הריפוי הנהוגות שם.

מאמר זה מציג את תרגילי העמידה בצורה בסיסית ופשוטה להבנה, הוא פונה לקהל הרחב או למתרגל המתחיל ואינו מעמיק או דקדקני יתר על המידה.

מבוא ליאנגשנגז'ואנג (תרגילי עמידה לשימור הבריאות)
למיומנויות שימור הבריאות היסטוריה ארוכה ופנים רבות. למרות שישנן הבדלים בין שיטות האימון השונות, לכולן מטרה משותפת: להדוף מחלות, להאריך חיים ולמנוע התדרדרות מנטאלית מוקדמת. בזוכרי את אימוניי וכל אשר למדתי בעשרות השנים בהם אני מתרגל את מיומנויות שימור הבריאות, אני חש כי תרגילי הז'אנז'ואנג (1) הם פשוטים, קלים לביצוע ומועילים ביותר.

את תרגילי הז'אנז'ואנג ניתן לחלק באופן גס לתנוחות עמידה, תנוחות ישיבה, תנוחות שכיבה, תנוחות הליכה, תנוחות חצי- שכיבה וכיו''ב. כל קטגוריה כזאת ניתנת לחלוקה משנית למספר רב, לעיתים עד כדי עשרות, של סוגים.
לכל קטגוריות וסוגי התרגילים (מלבד תרגילי ההליכה) יש מאפיין זהה – בתחילת האימון יש לעצום את העיניים, להרגיע את הדעת (Mind) ואז באיטיות יש לסגל את התנוחה הנכונה ולאפשר לגפיים להישאר נייחות עד סיום התרגול.

המתחילים יכולים לתרגל בתחילה את תנוחות העמידה. בתחילת התרגול הרגליים חייבות להיות פרושות כמו האות המייצגת את הספרה 8 בסינית ( ) וברוחב הכתפיים. הרגליים כפופות מעט והאחוריים כמו בזמן ישיבה (כלומר רפויות). עתה יש להרים את הידיים, הדרישות למיקום הידיים הן – לא מעל הגבות ולא נמוך מהטבור, לא קרוב עד כדי נגיעה בגוף ולא רחוק מ''צ'י'' אחד (כ 1/3 מטר), הזרועות יוצרות חצי עיגול, בתי השחי פתוחים למחצה, היד השמאלית אינה מגיעה עד הצד הימני של הגוף והיד הימנית אינה מגיעה עד הצד השמאלי של הגוף – אלו הן הגבולות בהם ניתן לפעול.

רצוי לתרגל פעמיים או שלוש ביום, יש להתחיל ב 10 דקות כל פעם ובהדרגה להאריך את משך האימון עד 40 דקות.

כמה מהתוצאות והתובנות של תרגילי הז'אנז'ואנג ידונו במאמר זה.
(1) ז'אנז'ואנג (Zhanzhuang): מונח כללי יותר לציון תרגילי עמידה. כולל בתוכו את תרגילי היאנגשנגז'ואנג למטרת טיפוח הבריאות ותרגילי הז'יז'יז'ואנג (Jijizhuang) למטרות לחימה.

מקור היאנגשנגז'ואנג ומטרותיו
היאנגשנגז'ואנג התפתח מתוך תרגילי הז'אנז'ואנג הנהוגים באומנות הלחימה "שינגאיצ'ואן". המושג "שינגאי" משמעו הצורה החיצונית (Form) המסגלת לעצמה את הדעת (Mind), הדעת מחקה את הצורה, הצורה מולידה את הדעת, השינויים בדעת המלווים ע"י הצורה – זהו תרגול בסיסי של הגוף והנפש. מטרתו העיקרית לאפשר למערכת העצבים המרכזית לנוח אך בה בעת "להאיץ את זרימת הדם" (2) ולחזק את חילוף החומרים בגוף. כאשר מערכת העצבים המרכזית במנוחה, התפקודים המווסתים יכולים להשתפר, כאשר זרימת הדם מואצת וחילוף החומרים משתפר, האברים הפנימיים, ארבעת הגפיים והעצמות יוזנו כהלכה. אם הגוף מטופח ושופע חיות ניתן להדוף מחלות ולהאריך חיים.

מאפייני היאנגשנגז'ואנג
תרגילי שימור הבריאות הם רבים מספור אך נחלקים לשתי קטגוריות בלבד – תרגילים בתנועה ותרגילים בחוסר תנועה (נייחות). באופן גס ניתן לומר כי תרגילי התנועה הם פעילויות ספורטיביות המחזקות את הגוף והעצמות, בעוד שתרגילים נייחים מאמנים בעיקר את האיברים הפנימיים ומעשירים את "שלושת האוצרות" (תמצית Jing -, צִ'י – Qi ורוח - Shen). ז'אנז'ואנג היא שיטה לאימון הדעת והגוף בו-זמנית. תכונתה העיקרית שאין צורך להתרכז בנשימה או להקפיד על שימת לב לדאן-טיין (3). ע"י הרמוניזציה של תנוחה, תנועה ונייחות, הממשי וחסר הממשות (Substantial & Insubstantial), בשלוב עם פעולה מנטאלית נכונה, ניתן לקיים את הדרישה לנשימת בטן (Abdominal breathing) ולהגיע למטרה של כניסה למצב של שלווה. למרות העיסוק במושג הצורה (Form) בזמן האימון, אין צורך בנוקשות על מנת לדבוק בה. למרות העיסוק במחשבות, אין צורך להקשר אליהן.
היאנגשנגז'ואנג אינו מאמן רק את העוצמה הפיזית הוא גם פשוט, נוח וקל להבנה. אין זה משנה אם הדבר נעשה בהליכה, ישיבה, שכיבה או עמידה, ניתן להתאמן בכל עת ובכל מקום.

הבנת התנוחות וזמן האימון הנדרש
למרות שהיאנגשנגז'ואנג היא מיומנות חסרת גבולות של מציאת תנועה בתוך חוסר התנועה וחוסר תנועה בתוך התנועה, חובה להגביל את המתחילים לאימון במסגרת תנוחות מקובעות. למרות זאת, אין זה מומלץ לדבוק בתנוחה קבועה לאורך פרק זמן קבוע. המתרגל צריך להתאמן בהתאם ליכולתו הפיזית ומצב בריאותו ואל לו לעשות מעבר ליכולתו. באופן כללי אין לשנות את התנוחה לעיתים קרובות מדי משום שאחרי שהרוח נרגעה, הצִ'י אוזן והתנוחה התייצבה, מחזור הדם מתחיל להאיץ. כשפנים הגוף נמצא בתנועה, שינוי פתאומי של תנוחת הגוף עלולה לפגום בתנועת הגוף הפנימית. לכן מוֹרי הזכיר לנו תמיד "תנועה גדולה אינה טובה כתנועה קטנה, תנועה קטנה אינה טובה כחוסר תנועה, התנועה הנייחת היא התנועה הנצחית".
למרות זאת, אם המתרגל מבין בשלמות את חוק התנועה הפנימית, הוא יכול לשנות את התנוחה ולהניע את הגוף בלא להפריע לתנועה הפנימית כלל. אזי ניתן לנוע ללא מגבלות. משפט שמוֹרי נהג לומר - "דעת ורוח יספיקו, אל תחפש דמיון גם בצורה", מבטא זאת במדויק.
הטוב ביותר לתת לתלמיד לקבוע את זמן האימון בעצמו. אם המתרגל חש רוגע ושמחה וכל גופו חש בנוח, עליו לעמוד מעט יותר. אך אם המתרגל חש מותש ולא בנוח או אם הלך רוחו מבולבל או רוגז עליו להפסיק ואל לו לכפות על עצמו להמשיך.

רגיעה ומתח
זיאנז'ואנג הוא מסוג התרגילים בו המתאמן מבקש כוח בחוסר כוח, תנועה זעירה בתוך חוסר תנועה ותנועה מתפרצת בתוך תנועה זעירה.ככל שהגוף רגוע יותר כך יואץ מחזור הדם ותגדל החיוניות והעוצמה אשר למתרגל.
אם המתרגל יעשה שימוש בכוח הוא יהיה מתוח וכל הגוף יאבד את קלות תנועתו עד כדי כך שאומץ לבו (רוחו) ומרצו (הצִ'י שלו) יפגעו.
הכוח אותו יש לבקש הוא חסר צורה ונוצר בעיקר ע"י הדעת (Mind). כאשר ישנה צורה העוצמה תאבד את תמצית התנועתיות שבה, לכן מוֹרי אמר לנו תכופות: "סיגול צורה יגרום לכם לאבד את היכולת להשתנות, בעת שחוסר צורה יגרום לריכוז הרוח". כלומר, הגוף רגוע במידת האפשר, הדעת מרוכזת ככל הניתן. למרות שהצורה החיצונית מגושמת, הרוח והדעת קלות תנועה.
אלו המתאמנים זמן רב ידעו זאת מניסיונם.

אימון השרירים
הביטוי "כל השרירים מאוחדים" מתייחס ליכולת אימון גבוהה יותר, הקשורה קשר הדוק למתואר קודם. התנוחה משתנה קלות והעומס על השרירים גדל משמעותית. אם יכולת זאת לא פותחה כבסיס להמשך, לא תתכן פעולה המביאה איתה סיבולת או יכולת לעמוד בעבודה קשה.
בעת שהמתרגל מאמן את השרירים, אסור לו לוותר על טיפוח הדעת. הגוף הוא היסוד אך הדעת היא זו שנעשה בה שימוש. לכן העצמת האימון היא למעשה הקטנת העייפות, הקטנת העייפות היא חיזוק התרגול. לכן, יש להתייחס לאימון ומנוחה כאל יחידה אחת. אך יש לתאם בינם בדרך נכונה כך שהמתאמן יגדיל את סבולתו ויכולתו לעמוד בעבודה קשה באופן לא מודע. כמו כן יש לשים לב לנקודה הבאה – בעת העצמת התרגול יש להקטין את העומס על הלב והמוח ככל האפשר, העיקרון היסודי הוא לחוש בנינוחות ולצבור עוצמה.

עקרונות ההרמוניזציה
1.הרמוניזציה של התנוחה
שינויי התנוחה מקורן בהכרה (Consciousness), או לחילופין, הצורה יכולה להשפיע על ההכרה. זהו העיקרון הבסיסי של הביטוי "הצורה מקורה בדעת, הצורה מלווה את השינויים בדעת". הרמוניזציה של התנוחה בהתאם למצב המתרגל היא לא יותר משימת לב לגבוה ונמוך, ימין ושמאל, השענות בודדת או כפולה (Single & Double Weighting).
אין זה משנה אם מדובר בראש, בידיים, בגוף, בכתפיים, במרפקים, בברכיים, במותן או בכל חלק גוף אחר, בכל אחד מהם חייבת להיות אבחנה בין יחיד ובודד, משוחרר ומתוח, מהותי ובלתי מהותי, קל וכבד. כל נקודה זעירה חייב להיות כך.

2.הרמוניזציה של האיברים הפנימיים
המפתח להרמוניזציה של האיברים הפנימיים הוא זה – המחשבות מובילות, הפסיכולוגיה משפיעה על הפיזיולוגיה, הפיזיולוגיה משפיעה על הפסיכולוגיה, ההשפעה היא הדדית.
סוג זה של הרמוניזציה דורש מהמתאמן לפקוד ביוזמתו באמצעות המוח המודע. בעת הצורך, איבר פנימי מסוים יכול להיות מושפע ישירות מהרמוניזציה של חלק מהאורגניזם.

כל מה שנדון כאן הוא כללי ביותר ומיועד למתחילים. למתאמן זמן רב אשר רכש תובנה מעמיקה אין משמעות לשיטות אלו.

ריסון הסחות דעת
מכיוון שלאימון מטרה כפולה – אימון הגוף ואילוף הדעת, לריסון מחשבות המסיחות את הדעת נודעת חשיבות, אולם היקף המחשבות, בייחוד אצל אדם בוגר, הוא נרחב מאוד ולכן משימה זו אינה קלה.
רבים מהמתאמנים רואים במניעת הסחות דעת משימה קשה ומתרכזים במרדף אחר שלווה. אלו אינם מודעים לעובדה שככל שהשתוקקות לשלווה גדולה יותר, כך גדל העומס על הדעת.
הדבר דומה לגנב התוקף גנב אחר, גנב הולך וגנב בא, המחשבה הקודמת עדיין לא פסה ומחשבה חדשה כבר מופיעה. לכן, לאורך כל הדורות מצאו המתרגלים שיטות אינספור,כגון שיטות פנימיות, שיטות חיצוניות, התרכזות בנקודה אחת וכיו"ב לצורך זה.
שיטות אלו עוזרות מאוד למתחילים. אך מניסיוני, רק אימוץ הדרך של מתן אפשרות לדברים להתפתח בטבעיות ללא ריסון כלשהוא, ללא התנגדות למה שבא וללא הצמדות למה שהולך, יכולה לייצב את הרגשות ולהביא למצב של שלווה.

כאשר ההפרעה הנגרמת מהסחות הדעת היא חמורה, אין לנסות לכבוש את המחשבות באופן מודע אלא לנסות לספוג אותן. הדבר דומה לצלחת גדולה ולוהטת בתוך כבשן; אינספור התופעות ביקום נמסות ומתמזגות בי. כך, כאשר אינך מצפה לשקיעת המחשבות הן שוקעות וכאשר אינך מנסה לרסן את המחשבות הן מרוסנות. כך מגיעים לשלווה.

 

לשיעור היכרות ללא תשלום ולקבלת מידע על שיעורי צ'י קונג - אי צ'ואן לחץ כאן

 


הקדמה זו היא לייחוס בלבד ואינה מהווה שיטה סדורה. אם אדם רוצה להתחקות אחר המשמעות האמיתית של דברים אלו עליו להתאמן ולהתנסות וממקור ראשון.
(2) אין הכוונה להאצת הדופק אלא לשיפור זרימת הדם בגוף (הרחבת כלי הדם הנימיים וכיו"ב).
(3) דאן-טיין (Dan Tien): נקודה בבטן התחתונה שנהוג לשים עליה דגש בסוגים רבים של צ'י-גונג.
פרסום ראשון :02/07/2008 15:30:09
עדכון אחרון :09/09/2016 11:30:38
עדכונים אחרונים
ראיון עם Keith Kwok Lap Yin
להמשך לחצו כאן