תשובה :

פעם כשהלכתי בקאולון פארק ( אחד הפארקים בהונג קונג) פגשתי מורה לטאי צ'י בשיחתנו היא שאלה אותי: "האם התאמנת היום" ? עניתי שלא. באותו יום הספקתי לעשות רק את אימון הבוקר בן שלוש השעות. היא נזפה בי ואמרה לי שצריך לתרגל כל יום והיא מקפידה לתרגל לפחות חצי שעה ביום. הייתי במבוכה מתשובתה.

היום כשאני בארץ בעל משפחה, אב, בן זוג ,מטפל ברפואה סינית ומורה לצ'י קונג, איני יכול לתרגל בארץ שמונה שעות ביום ויותר, אלא רק שאני נוסע להונג קונג.

בארץ אני מתרגל אולי מחצית הזמן כי אני צריך למלא גם את כל התפקידים שציינתי קודם ועוד. כשתלמידים שואלים אותי כמה לתרגל ביום אני מנסה להבין:

למה התלמיד מתאמן? כמה זמן יש לו? מה הוא כוח הרצון שלו? מה מצבו הפיזי והנפשי?

באופן כללי אני ממליץ לתלמיד ליצור מסגרת קבועה של אימון בוקר לפני שהוא מתחיל את היום. במקום לקום בדקה האחרונה ולרוץ ישר לסידורים ועבודה אני חושב שכדאי להתחיל את היום בזמן שמוקדש לעצמנו: לאיזון הגוף והנפש שלנו. כשאנו מתחילים את היום בתירגול ומודעות היום שלנו נראה שונה. בנוסף אני ממליץ לנסות לעשות אימון נוסף.

אימון הבוקר הוא הבטוח ביותר אימון הערב עלול להתבטל מסיבות שונות לכן אני ממליץ לא לוותר על אימון הבוקר.

אורך האימון יכול להשתנות. למי שאין לו זמן, רצון, יכולת או שהוא מתאמן רק לרמת הבריאות - (YANG SHENG ) כדאי להתחיל מ- 20 דקות. מנסיוני, סביר להניח שאם הזמן התרגול יהפוך לארוך יותר . לתלמידים שרוצים להגיע בצ'י קונג לרמת האומנות (KONG FU ) אני ממליץ לתרגל לפחות שעתיים ביום, כשלפחות חצי מהזמן מוקדש לעמידות ה- זן ( ZHAN ZHUANG ) . אפשר לפצל את זמן האימון לאימון בוקר לפני תחילת היום ואימון נוסף בסופו.