ביוגרפיה של וואנג שיאנג צ´אי/ תירגום גדי שפיצר

וואנג שיאנג צ´אי היה אחד האנשים היותר משפיעים על עולם אומניות הלחימה וה צ´י קונג בסין.
המאמר מספר על הביוגרפיה והרעיונות של וואנג שיאנג צ´אי.

מסע הלימודים של וואנגחזרה לבייג'ין – אימונים וקרבות | ה"קשר היפני" |

מאסטר וואנג שיאנגזאי הוא ממציא ומייסד האי צ'ואן (המתודיקה של ההכרה). מאסטר וואנג שיאנג זאי חולל מהפכה בעולם אומניות הלחימה כאשר טען שאומנויות הלחימה הסיניות חדלו לעסוק במהות, שהיא העבודה על ההכרה, והחלו לעסוק יותר מידי בתנועות ותבניות.

בתחילת האימונים דרש מתלמידיו לתרגל לפחות שנתיים עמידות מדיטציה (Zhan Zhuang) בטרם החל ללמד אותם תנועה כל שהיא. תרגול זה של מדיטציה לאורך שעה רצופה ויותר הוביל לחיזוק האנרגיה (Qi) של התלמידים, להרגעת הנפש (Shen) שנהייתה שלווה עד שהתקבלה תחושה של "אגם צלול" ולמיקוד ההכרה (Yi) שלהם. רק לאחר שנתיים של תרגול זה החלו התלמידים ללמוד להניע את האנרגיה שלהם, תחילה באיטיות בתרגילים הנקראים "שי-לי" (Shi Li), ואח"כ בתרגילים המשחררים את האנרגיה בצורה מתפרצת, הנקראים "פה-לי" (Fa Li).

העקרונות בהם דגל וואנג שיאנגזאי הן:

• האמת נמצאת בפשטות. לדעתו של וואנג תנועות מסובכות אינן יעילות בלחימה מול יריב חזק וגם לא מאפשרות עבודה פנימית (עבודה על ההכרה), מכיוון שהמתרגל עסוק מידיי בתנועה החיצונית.
• אומנות לחימה צריכה לשפר את בריאות המתרגל, בכדי שיוכל לתרגלה הרבה שנים. ואכן בצעירותו וואנג התמקד יותר בפן הלחימתי של אומנויות הלחימה אך בהתבגרו, החל משנות הארבעים המאוחרות, הדגיש יותר את הצד הבריאותי.
• אומנות לחימה צריכה להתפתח בצורה מדעית. יש לבחון אובייקטיבית מה יעיל ומה תורם למטרה שלשמה בחר המתרגל לתרגל.
• יש להתאמן על מספר תרגולים מועט ולהגיע בהם לרמה גבוהה. לאחר שמשיגים איכות אימון גבוהה ומבינים לעומק את העקרונות העומדים מאחורי התרגול, קל להשתמש בעקרונות אלו ולממש את אותה האיכות בתרגולים נוספים.

סיפור חייו של וואנג שיאנגזאי

על ילדותו של וואנג שיאנגזאי

וואנג שיאנגזאי (1886- 1963) היה אחד מתלמידיו הבולטים של גואו יאנשן (Gou Yunshen), מורה אומנות הלחימה שינג-אי-צ'ואן המפורסם, וכנראה היחידי שזכה ללמוד ממנו את כל סודות תרגילי הז'אן-ז'ואנג (עמידות "עמוד") האופייניים כל כך לאומנות הלחימה אי-צ'ואן שוואנג הוא מייסדה.

בילדותו הייתה בריאותו של וואנג שיאנגזאי רופפת וגופו חלש. לכן החליטו הוריו שעליו להתאמן באומנויות הלחימה. משפחות וואנג וגואו היו קשורות זו לזו בקשרי משפחה ולכן ביקש אביו של שיאנג זאי מגואו יאנשן ללמד את בנו. בתחילה סרב גואו בטענה כי הוא זקן מכדי לקחת לו תלמיד חדש, אך לבסוף שוכנע ע"י ידיד משותף לשתי המשפחות.
מסופר כי באחד הימים הצטנן גואו, אך למרות זאת יצא החוצה ללא מעילו. וואנג שחשש לבריאותו של גואו נטל את מעילו של גואו ויצא לחפשו. לבסוף מצא אותו במקום שקט, מבצע תרגילים מוזרים, שונים מאוד מהתרגילים אתם נהג ללמד. וואנג ההמום נעץ מבטו בגואו בעוד זה עומד ללא תנועה בתנוחה מוזרה, עמד והסתכל עד שגואו שמע דבר מה והביט סביבו. בראותו את תלמידו הצעיר ומעילו בידו, נגע הדבר לליבו ומאז מקרה זה והלאה זיכה גואו את וואנג ביחס מיוחד ולימד אותו את אשר נשמר בדרך כלל בסוד מפני התלמידים האחרים.

בשנת 1898 אחד מתלמידיו של גואו שהיה ראש גילדת מלווי שיירות הסוחרים בבאולינג ביקש ממנו להצטרף לאחת השיירות. הסיבה לכך הייתה שוד שארע זמן קצר לפני כן, שהסתיים באובדן כל רכוש הסוחרים ובפגיעה אנושה ביוקרתה של אותה גילדה. נוכחותו של גואו, כך חשב התלמיד, תרחיק שודדים ותעזור לשקם את תדמיתה של הגילדה. גואו הקשיש שלח את וואנג הצעיר עם מכתב מלווה בו התנצל על כי אינו יכול להצטרף מפאת גילו המתקדם, בהציעו את וואנג כמחליף הולם. בזמן שראש הגילדה קרא את המכתב וואנג חיכה באולם הכניסה. משועמם מעט הביט וואנג בכלי הנשק הרבים שהיו תלויים סביב על מדפים, אח"כ נטל לידו אלה מעץ מאחד המדפים ובחן אותה מקרוב. וואנג הנער לא ידע כי מעשה זה פירושו קריאת תגר על הגילדה. אחד מחברי הגילדה שראה את המעשה רץ מיד לספר לראש הגילדה על שארע וזה, בהבינו כי וואנג לא עשה זאת בכוונה, יצא מחדרו ותפס את וואנג בפרק ידו - "מה אתה עושה ילד!" גער בו. וואנג המופתע טלטל מעט את ידו והאיש הוטח לרצפה. "מצוין!", אמר האיש, "אני רואה כי מורנו העביר לך את הגונג-פו האמיתי. עליך להישאר עימנו וללמד אותנו טכניקה זו". כשחזר וואנג לגואו וסיפר לו על הקורות אותו חייך גואו ואמר "הם לא התאמנו בז'אן–ז'ואנג, כיצד יוכלו לפתח סוג זה של עוצמה?"

קורותיו של וואנג שיאנגזאי בצבא

בשנת 1907, תחת השפעתו הרעה של אחד מקרובי משפחתו, התמכר וואנג להימורים. יום אחד, לאחר וויכוח עם הוריו המודאגים, עזב וואנג את ביתו בלוויית אותו קרוב משפחה סורר בכוונה להגיע לבייג'ין. בדרכם, רעבים וצמאים, התחננו שניים למעט מזון ומשקה. מוכר אחד של כופתאות מאודות עזר להם ואף נתן בידם מכתב המלצה לחברו שהיה חייל בבייג'ין. זאת הייתה תחילתה של הקריירה הצבאית של וואנג. בתחילה היה וואנג רק עוזר טבח, שואב מים וחוטב עצים. פעם בזמן שסחב דליים מלאים במים, שלח חייל אחד את רגלו במטרה להכשילו. וואנג פשוט ביצע צעד מהיר ואותו חייל שציפה לפגוש בהתנגדות, נפל בעצמו. ראה זאת קצין אחד ומיד חשד שלוואנג כישורי לחימה נסתרים. וואנג נשאל על כך וסיפר על אימוניו תחת גואו יאנג-שן. אותו קצין, וו סו-ז'ן (Wu Suzhen) לקח את וואנג תחת חסותו ואף נתן לו את ביתו לאישה. הייתה זאת אשתו של וואנג שלימדה אותו קרוא וכתוב ובתמורה לימד אותה וואנג כיצד להילחם. יוז'ן ביתו הראשונה של וואנג, יופאנג ביתו השנייה ובנו הראשון דאוז'ואנג כולם פרי נישואים אלו.

בשנת 1913 וואנג, שעדיין היה בצבא, היה מפורסם למדי בחוגי אומנויות הלחימה של בייג'ין. שו שוז'אנג (Xu Shuzheng), שהיה פקיד בעל דרגה גבוהה, ארגן במצוותו של יואן שיקאי (Yuan Shikai לימים נשיא הרפובליקה), ארוחה גדולה במהלכה אמור היה להיערך קרב בין וואנג שיאנג זאי ולי רואידונג (Li Ruidong) על התואר "הלוחם הדגול בבייג'ין". לי רואידונג היה מדריכם של שומרי הראש של הנשיא ומייסד סגנון לי בטאי צ'י צ'ואן, אותו למד מוואנג לאנטינג (Wang Lanting תלמידו של יאנג לו שאן). כמו כן למד לי רואידונג גם את אומנות הלחימה וושינגצ'ואי (wuxingchui "מהלומות חמשת הכוכבים") מנזיר ושמו לונגצ'אן וכן התאמן בכמה סגנונות וו-דאנג, בהאבקות שוואי ג'יואו shuaijiao) ) ובשיטות נוספות. גם לי וגם וואנג לא ששו להלחם זה בזה, אך היות והיו סמוכים על שולחנם של אותם פקידים גבוהים, פחדו לסרב. וואנג התייצב ראשון וחיכה ללִי בכניסה. כאשר הגיע לי, ברך אותו וואנג וביקש ממנו להיכנס ראשון, לי סימן לוואנג להיכנס לפניו, וואנג ניגש פנימה ובעוברו על פני לי נגעו זרועותיהם זו בזו, ברכיו של לי כשלו והוא היה נופל אלמלא תמך בו וואנג. וואנג ולִי לבדם ידעו כי זו הייתה תחרות טואי-שו (Pushing Hands) ושלִי הפסיד. שניהם נכנסו אך לי ביקש לצאת החוצה לרגע בטענה כי אינו חש בטוב ומעולם לא חזר, זמן קצר אחר מכן עזב את בייג'ין.
כל חייו הצטער וואנג על אותה תקרית ותמיד שיבח את לי רואידונג ותלמידיו.

אולי בעקבות אותה תקרית, מונה וואנג לראש מחלקת הקרב ביד ריקה של כוחות הקרקע. הוא מינה מורים מפורסמים רבים כמדריכים תחתיו. סון לוטנג (Sun Lutang, מייסד סגנון "סון" בטאי-ג'י-צ'ואן ומומחה לאומנוית הלחימה שינג-אי-צ'ואן ובה-גואה-ז'אנג), שאנג יונשיאנג (Shang Yunxiang, מייסד סגנון "שאנג" בטאי-ג'י-צ'ואן) וליו וונהואה (Liu Wenhua, שאביו למד בצוותא עם גואו יאנשן) הם רק אחדים מאותם מדריכים. הוא נשאר בתפקידו עד 1918 שאז חדלה המחלקה מלפעול בעקבות שינויים פוליטיים, ועזב את הצבא. להמשך לחצו כאן

לשיעור היכרות ללא תשלום ולקבלת מידע על שיעורי צ'י קונג - אי צ'ואן לחץ כאן


פרסום ראשון :17/07/2008 23:54:26
עדכון אחרון :13/09/2016 13:53:31
עדכונים אחרונים
ראיון עם Keith Kwok Lap Yin
להמשך לחצו כאן